עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

איתי, בן 20, דתי ממקום כלשהו בארץ
עיוור צבעים.
אני רואה עוד צבעים חוץ משחור ולבן...
בלוגר גם בישרא-בלוג (Writing Is Life)
חייל קרבי בגבעתי, במסלול הסדר.
משתדל להנות מהחיים, לא תמיד הולך.
ביקורתי כלפי עצמי.
מהמתכננים ואינם עושים.
יש עוד כל כך הרבה, אתם מוזמנים לשאול
האיימל שלי: itay4123@gmail.com
תעודת כשרות

הבלוג שומר שבת, יום טוב, כשרות ואם תרצו אז גם על הכלב שלכם
נעים
•  אנגלית
•  הומור שחור
•  חוסר טקט
•  חורף
•  להיות כנה
•  לנוח
•  לעשות משהו קטן וטוב
•  לקבל הודעה שאני מצפה לה
•  מקלחת ארוכה
•  משחקים אידיוטיים לפלאפון
•  סדרות קומדיה
•  ספרים
•  עגבניות
•  שוקולד
•  שיחות נפש ארוכות
פחות נעים
•  אוטובוס מפוצץ
•  אנשים שמאחרים
•  לאחר
•  אנשים מתנשאים
•  לחץ
•  לונה פארק
•  סיגריות
•  ספורט
•  ערסים
•  קהל צפוף מדי
•  קיץ
•  שמסננים אותי

בכי בצבא

14/12/2017 23:33
Someone who writes
בכיתי בצבא בכמות שלא בכיתי מאז שהייתי תינוק.
סך הכל זה דיי מובן. הצבא זה לא המקום הכי סימפטי ובאיזה שהו אופן הוא בא גם כדי לשבור אותך על מנת שתחזור חזק יותר, או כמו שהמפקד שלי אמר: הצבא בונה חיילים כמו שבן אדם בונה שרירים. הוא קורע אותם על מנת שיחזרו חזקים יותר.

אז ניסיתי קצת להיזכר מתי בכיתי בצבא, וגם למה. חלק מהסיבות היו מכאב, חלק סתם מהתמסכנות.
*לילה ראשון- בכיתי בלילה הראשון, בלי שום סיבה. פשוט הלחץ של כל היום, פלוס הקור והצעקות והאוהל שהיה אמור להיות הבית שלי ל4 חודשים של הטירונות שברו אותי. בכי קל לתוך הכרית, אבל עדין בכי.
*שבוע ראשון בשטח- הכל היה מבולגאן, איבדתי ציוד, המפקד צעק. בסוף מה שגרם לי להתפרק זה שניסיתי לסחוב מלא דברים ביחד והמיימיה שלי נפלה לי מהיד ולא הצלחתי להרים אותה. זה היה הקש ששבר את גב הגמל ופשוט הפלתי הכל לרצפה והתפרקתי. המפקד שלי הבין את הסיטואציה, הרגיע אותי ואז צעק עלי לחזור לח'. אין על צהל. באותו השבוע בכיתי שוב באמצע מטווח, אבל למזלי רק הממ שלי היה לידי באותו הרגע וזה היה לכמה דקות (אבל עדין, בכי באמצע פאקינג מטווח).
*לפני שבוע שדאות-יש מה להסביר בכלל? לא ישנתי כל הלילה לפני. בדרך לבסיס התפללתי לאלוקים שאיזו משאית תיכנס בנו בדרך. נורא.
*בשבוע שדאות- ודווקא פה, זה היה הכי לא הכרחי. לא באמת היה קשה. היה חדלי חום רוב הזמן וישנו מלא. אבל היה איזה חלק שממש רציתי הביתה ונשברתי. פה המפקד לא ריחם עלי לרגע וואלה הוא צדק, כי זה בסופו של דבר זה היה השבוע הכי מעפן ביחס למה שהיה יכול להיות (וזה למה מתגייסים במרץ!).
*אחרי בוחן מסלול- בעצם זו הייתה ההזדמנות האחרונה לעבור בוחן מסלול לפני שכולם עולים לגדוד ובעצם מסיימים את ההכשרה, ומשם מי שלא עבר נשאר למחנה אימונים, ולא עברתי ב12 שניות. ההרגשה הכי נוראית שיכול להיות. בסוף יצא שאני הכי הרווחתי, כי שכולם קרעו את התחת בקו בשכם, אני לא עשיתי כלום במחנה אימונים כי אפשר להגיד ששכחו מאיתנו, ובסוף עברתי את הבוחן מסלול באותו השבוע. כולם מסכימים שהייתי החייל הכי חכם באותו החודש.
*אחרי המסע כומתה- זה דיי המשך של הסעיף הקודם. כולם הרגישו בעננים כי נגמרה ההכשרה, ואני הרגשתי חרא כי בשבילי היא לא הייתה קרובה לסיום (מה שבסוף לא היה נכון כי סיימתי דיי מהר).

יכול להיות שהיו עוד פעמים שהרגשתי קרוב לבכי, או פשוט ממש ממש מבואס. אבל אלה הפעמים שהדמעות ירדו ובגדול.
אבל המפקד שלי צדק. מה שלא הורג מחשל, והיה שווה לעבור את ההכשרה הזאת בעיקר בשביל לדעת שעשיתי את זה כמו גדול, ולא כולם יכולים לעבור מסלול קרבי בצהל.

ובנימה זו: עד מתי מרץ 17.
מצטער
edya
15/12/2017 09:17
מתוך הקושי והבכי צומחים להיות אנשים מחושלים לחיים ובכלל. קושי זה דבר טוב, זה סימן שאתה מאתגר את עצמך, זה סימן שאתה מפתח את עצמך. זה בסדר לבכות, הכי חשוב לא לוותר. אל תוותר.
בהצלחה!
Someone who writes
16/12/2017 17:26
תודה רבה!
16/12/2017 02:00
היי,
אתה עובר תקופה קשה, וזה בסדר ומותר לבכות לפעמים, תהיה חזק, תשאר רגיש כפי שאתה אבל מצד שני תדע להתחשל ולא להיפגע.
בהצלחה!
Someone who writes
16/12/2017 17:27
עברתי את התקופה הקשה למזלי. כרגע אני בתעסוקה מבצעית ובאמת שאני נהנה.
תודה לך!
empiarti
17/12/2017 08:04
בא לי להגיב גם פה וגם בבלוגר - אולי אפילו ב"העתק הדבק" -
אני מרגישה שבכי טוב משחרר לחצים שמאפשרים לנו להמשיך להתמודד עם כל הקושי שהיה, שהווה ושיהיה בהמשך.........


נראה לי שאתה יכול להרגיש טוב עם עצמך - אפילו גאה - שאתה עובר את הדרך הזאת, ואיך שאתה עובר אותה

ותודה ששיתפת כאן
Someone who writes
17/12/2017 13:05
אני אגיב לך גם פה וגם באתר השני :)

אני לא יודע איך אני מרגיש עם בכי, כי מצד אחד זה באמת משחרר, זה לא קלישאה. תמיד הבכי היה מגיע אחרי שבאמת אגרתי הרבה אנרגיות רעות וזה היה צריך להשתחרר איכשהו.

אבל בכי גם מרגיש לי קצת חולשה, כאילו נשברתי סתם.


בהחלט גאה על הדרך!
קְטַנָּה
01/01/2018 11:43
שלום :)
אין שום רע בבי. בכי עוזר לשחרר מתח, לחץ ופחדים- על אחת כמה וכמה כשמתמודדים עם מצבים חדשים ועם סביבות נוקשות יותר מהרגיל.
אני בטוחה שבסופו של יום, כל מה שתעשה בתקופה הזו יתרום לך ויחשל אותך.
בהצלחה, וכל הכבוד על הדרך שאתה עושה, ועל התובנות שאתה מפיק ממנה.
Someone who writes
03/01/2018 10:11
זה קצת כמו להקיא. כל החלק שלפני זה מבאס ובא לך למות אבל אחר כך הכל קצת יותר טוב.
תודה רבה לך!
קְטַנָּה
03/01/2018 12:07
אז לאט לאט. הרי בסוף זה ייגמר. :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אם לא מחר, אז מחרתיים
•  צניחה חופשית
•  לקנות קחון (✔️)
•  קורס צלילה
•  ללמוד קריינות
•  לעבוד ברדיו
•  טיול בארצות הברית
•  טיול בדרום אמריקה
•  שליחות בחו"ל
•  הופעה בחו"ל
•  להיות באולימפיאדה
•  להיות במונדיאל
•  להרכיב פאזלים ענקיים
•  להטיס מטוס קל
•  ללמוד ספרדית
•  לקנות דיסק
•  להיות בהרצאה
•  ניתוח לייזר
•  להיות במשחק של ליגת האלופות
•  בנג'י
•  לעוף על דאון
•  להתחתן
•  לתרום טרומבוציטים
•  רישיון לאקדח
•  לראיין סלב מתחום הבידור/ספורט
•  לעשות 10 מתח
•  להחזיק 30 יום
•  ארון ספרים גדול בבית
•  בית עם מרפסת/גינה
•  לתופף בקחון מול אנשים
•  להתחבר ללחץ
•  לעבור בראור (✔️)
•  לעבור בחמס (✔️)
•  לקנות ספר עיון (✔️)
•  ללכת למעיין לבד
•  לצלם תמונות מהחיים
•  לזכור תאריכי יום הולדת
•  לסיים מסילת ישרים
•  לקנות את ה"רשימה"
•  ללמוד לשמור על קשר
•  לבקש סליחה (✔️)
•  לפתח תמונות של משפחה/חברים
•  חודש בלי פלאפון חכם
•  להפסיק לפחד לדבר עם אנשים
•  לשפר את האנגלית שלי
•  לעשות קורס במד"א
•  להיפגש לפחות עוד פעם אחת
•  טיול לאפריקה עם אבא
•  להגיד דבר תורה בערב שבת בישיבה
•  להפחית שימוש בפייסבוק
מקומות להיות בהם
•  דרום אמריקה
•  איטליה
•  אנגליה
•  ארצות הברית (ניו-יורק!)
•  ספרד