סך הכל זה דיי מובן. הצבא זה לא המקום הכי סימפטי ובאיזה שהו אופן הוא בא גם כדי לשבור אותך על מנת שתחזור חזק יותר, או כמו שהמפקד שלי אמר: הצבא בונה חיילים כמו שבן אדם בונה שרירים. הוא קורע אותם על מנת שיחזרו חזקים יותר.
אז ניסיתי קצת להיזכר מתי בכיתי בצבא, וגם למה. חלק מהסיבות היו מכאב, חלק סתם מהתמסכנות.
*לילה ראשון- בכיתי בלילה הראשון, בלי שום סיבה. פשוט הלחץ של כל היום, פלוס הקור והצעקות והאוהל שהיה אמור להיות הבית שלי ל4 חודשים של הטירונות שברו אותי. בכי קל לתוך הכרית, אבל עדין בכי.
*שבוע ראשון בשטח- הכל היה מבולגאן, איבדתי ציוד, המפקד צעק. בסוף מה שגרם לי להתפרק זה שניסיתי לסחוב מלא דברים ביחד והמיימיה שלי נפלה לי מהיד ולא הצלחתי להרים אותה. זה היה הקש ששבר את גב הגמל ופשוט הפלתי הכל לרצפה והתפרקתי. המפקד שלי הבין את הסיטואציה, הרגיע אותי ואז צעק עלי לחזור לח'. אין על צהל. באותו השבוע בכיתי שוב באמצע מטווח, אבל למזלי רק הממ שלי היה לידי באותו הרגע וזה היה לכמה דקות (אבל עדין, בכי באמצע פאקינג מטווח).
*לפני שבוע שדאות-יש מה להסביר בכלל? לא ישנתי כל הלילה לפני. בדרך לבסיס התפללתי לאלוקים שאיזו משאית תיכנס בנו בדרך. נורא.
*בשבוע שדאות- ודווקא פה, זה היה הכי לא הכרחי. לא באמת היה קשה. היה חדלי חום רוב הזמן וישנו מלא. אבל היה איזה חלק שממש רציתי הביתה ונשברתי. פה המפקד לא ריחם עלי לרגע וואלה הוא צדק, כי זה בסופו של דבר זה היה השבוע הכי מעפן ביחס למה שהיה יכול להיות (וזה למה מתגייסים במרץ!).
*אחרי בוחן מסלול- בעצם זו הייתה ההזדמנות האחרונה לעבור בוחן מסלול לפני שכולם עולים לגדוד ובעצם מסיימים את ההכשרה, ומשם מי שלא עבר נשאר למחנה אימונים, ולא עברתי ב12 שניות. ההרגשה הכי נוראית שיכול להיות. בסוף יצא שאני הכי הרווחתי, כי שכולם קרעו את התחת בקו בשכם, אני לא עשיתי כלום במחנה אימונים כי אפשר להגיד ששכחו מאיתנו, ובסוף עברתי את הבוחן מסלול באותו השבוע. כולם מסכימים שהייתי החייל הכי חכם באותו החודש.
*אחרי המסע כומתה- זה דיי המשך של הסעיף הקודם. כולם הרגישו בעננים כי נגמרה ההכשרה, ואני הרגשתי חרא כי בשבילי היא לא הייתה קרובה לסיום (מה שבסוף לא היה נכון כי סיימתי דיי מהר).
יכול להיות שהיו עוד פעמים שהרגשתי קרוב לבכי, או פשוט ממש ממש מבואס. אבל אלה הפעמים שהדמעות ירדו ובגדול.
אבל המפקד שלי צדק. מה שלא הורג מחשל, והיה שווה לעבור את ההכשרה הזאת בעיקר בשביל לדעת שעשיתי את זה כמו גדול, ולא כולם יכולים לעבור מסלול קרבי בצהל.
ובנימה זו: עד מתי מרץ 17.
מצטער

